חב"ד הודו | Chabad of India

חדשות בתי חב"ד הודו

פושקר: שמונה נרות ומאות נשמות נדלקו בחנוכה אור גדול זרח בפושקר, בירת רג´אסטאן שבהודו, עמוסת התרמילאים הישראלים במהלך חג האורים, חנוכה תשס"ז. מוקד התיירות המרכזי בעיירה, שפת האגם בזמן השקיעה, מקום שמושך אליו מידי ערב המוני מטיילים מהארץ ומהעולם כולו, הפך במהלך החג לנקודת אור גדולה במעמד הדלקת החנוכיה מידי ערב בנוכחות מאות תרמילאים ישראלים ורבים אחרים שנהנו לצפות במעמד המרגש. מאות הנשמות שנדלקו במעמד אפוף הקדושה, התלכדו למעגל ריקודים סוער לאחר ההדלקה לרקע שירי משיח שנשמעו מצמד מגברים שהוצבו בסמוך. מיד לאחר מכן, נהנו המשתתפים מסופגניות חמות ומתוקות, תוצרת מטבח בית חב"ד.

להמשך הדיווח בליווי תמונות - לחצו כאן
לחדשה המפורטת

שגריר ישראל בהודו "חב"ד מצילה את הצעירים" מעט אור דוחה הרבה חושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור. בית חב"ד דלהי הדליקו את הנר החמישי בהשתתפות מאה וחמישים יהודים. בהדלקה כובד מר דוד דניאלי שגריר ישראל בהודו ששיבח את פעילות בית חב"ד ואמר: "חב"ד מצילה את הצעירים", והודה לרבי על מפעלו האדיר של השליחות. במעמד השתתפו הגב´ רחל יוספוב קונסולית ישראל בהודו, הרב בצלאל קופצ´יק שליח הרבי מלובאביץ´ מלך המשיח לפונה שסיפר על מהות החג.

לחצו כאן - לצפייה בתמונות מההדלקה של השגריר בבית חב"ד

נר רביעי: בית חב"ד ארגן מסיבת חנוכה ל40 זוגות עובדי השגרירות, הקונסוליה והשליחים מהארץ, המסיבה נערכה בבית מר אייל אלימלך קציון הביטחון בשגרירות דלהי, בהדלקה כובד השגריר מר דוד דניאלי, השליח שניאור זלמן שארף העביר שיחה של המשיח בעניין הוספת ´עשה טוב´ הנלמדת מבית הלל, בזמן ההתוועדות עם המבוגרים נערכה בסמיכות מסיבת חנוכה ל30 ילדיהם.

לחצו כאן - לצפייה בתמונות מהמסיבה לעובדי ישראל

מצאתי את האמת אחרי שחרורי מצה"ל כקצין ביחידת "עוקץ", אחרי לוחמות מתישות בתוך שטח אוייב, אחרי שראיתי את המוות מול העניים, יצאתי לטיול שחרור שחשבתי שימשך לא יותר מחודש ימים, אני הרי איש מעשי, לא איש של בלבלות וסטלות, ולכן חשבתי שאת הטיול להודו אני אקצר בכדי לחזור לחיים של שגרה ועשייה .
כיום, אחרי שמונה שנים של מגורים בהודו , קשה לי לקרוא לזה טיול, אולי חיפוש, אני מרגיש כי מצאתי את האמת...
וכשהגעתי מיד ידעתי
שאת אשר חיפשתי - מצאתי
בכל נשימה השתחררה לה הנשמה
שהייתה כבולה בשאלה ותהייה על עצם קיומה.
בחיפוש אחר האמת
בשבילה אני חי ומת
בדרך לא קלה אל הקבלה
מסתתרת לה התשובה בגילוי האמונה
והכי נשאר שם מאחור
כמו חלל שחור.
כי כשהגעתי מיד ידעתי
שאת אשר חיפשתי מצאתי.
מילים אלו כתבתי באוגוסט 2006 בעת שהותי בדרמקוט שליד דרמסלה שבהודו.
אחרי שחרורי מצה"ל כקצין ביחידת "עוקץ", אחרי לוחמות מתישות בתוך שטח אוייב, אחרי שראיתי את המוות מול העניים, יצאתי לטיול שחרור שחשבתי שימשך לא יותר מחודש ימים, אני הרי איש מעשי, לא איש של בלבלות וסטלות, ולכן חשבתי שאת הטיול להודו אני אקצר בכדי לחזור לחיים של שגרה ועשייה.
כיום, אחרי שמונה שנים של מגורים בהודו , קשה לי לקרוא לזה טיול, אולי חיפוש, אני מרגיש כי מצאתי את האמת...
ביקרתי באשרמים במקומות שונים בהודו, גם בפונה ביקרתי, גם בג´ייפור וגם במקומות אחרים, חיפשתי את עצמי, את הבפנים שלי, את מה שאני לא רואה באופן שטחי ובטח שלא אחרים.
רק במקום אחד לא ביקרתי, בבית חב"ד, ידעתי שהוא קיים, אבל ידעתי שיש שם את הדתיים הכפיתיים האלו, אלא שזורקים אבנים בירושלים בגלל שמחללים להם את השבת, אלו שסוחטים את המדינה שלנו בכסף, אלו הפרזיטים שלא לחמו כמוני בצה"ל..
הספקתי ללמוד על הבודהיזים, על האינדוהיזים, פגשתי אנשים מדהימים שמקבלים השראות והארות, ביקרתי רופאים טיבטיים וקפצתי מיוגה למדיטציה בסוגים שונים, אבל זה לא עשה לי את זה, כן, הרגשתי מחובר למשהו רוחני, אבל תמיד זה נשאר בתוך עצמי...
ואז, לפני כמה חודשים, אני יושב לי ב"קפה חיפה" בכפר בקסו, שליד דרמקוט, ואני שומע קול, לא, זה לא נשמע תהלוכה שגרתית של ההינדו עם החצוצרות בצורות שונות, זה נשמע משהו אחר, אני מסתכל החוצה, ואני לא מאמין....
עומד בחורצ´יק צעיר, חולצה לבנה, איזה שקית קטיפה מתחת לבית השחי, ותוקע בשופר, כן, שופר!
לא, לא ראיתי אנשים עומדים מסביב ומקשיבים, כן ראיתי הודים תמהים ומסתכלים על הבחור הזה - הייתי אומר - החייזר הזה...
אבל היה לו משהו, הסתכלתי עליו והוא נראה כזה רגוע, שלו, שמח, משהו כזה שכל כך היה חסר לי, כשהוא נכנס למסעדה בחיוך גדול אחרי כמה דקות, הוא קלט אותי ברגע, "אחי, צהריים טובים, מה המצב?" הוא שאל...
כל הכעס שהיה לי במשך השנים על הדתיים נעלם, פתאום אני רואה בחור נחמד אם חיוך שובה לב, לא כופה, לא צועק, שקט כזה, שבא לי לדבר איתו... וככה באמת עשיתי, תפילין, לא הסכמתי בשום פנים ואופן, והצהרתי שלעולם אני לא יעשה זאת, מהר מאוד התברר לי שטעיתי, כי למחרת חגגתי את הבר מצווה שלי בבית חב"ד...
יוסי הצדיק הזה, לא הרפה, בעדינות ובחן השמורים לו המשיך בשבועות הספורים שהוא היה בבית חב"ד בדרמקוט הצמודה לבקסו את הקירוב שלי למשהו שחוץ ממני, משהו שקוראים לו אלוהים.
כשהוא דיבר על כך שאני צריך להקריב מעצמי, חשבתי לעצמי, כן, הוא הרי נולד דוס, ולו קל לקיים מצוות, אבל אני נולדתי כופר (סליחה, יוסי הסביר לי שאין כופר... ו)אצלי כל דבר דורש לשבור את מה שהורגלתי עד היום, אבל כשאח שלו התחתן בארץ והוא נשאר ולא נסע - חטפתי שוק, באתי אליו ואמרתי לו "יוסי, אתה התחרפנת לגמרי, חתונה של אחיך, אתה לא נוסע???" והוא אמר לי "אם אני אסע, מי יהיה כאן בבית חב"ד?..." והרגשתי את מה שהוא מרגיש... ידעתי שהוא מקריב וקורע את עצמו והכל בשביל האידאולוגיה.
לא, אני (עדיין) לא דתי, אבל שתדעו לכם שיש אמת בעולם, וכל השאר זה חתיכת אפס, יקח לי כמה זמן עד שאני יחזור לארץ ואז אני יותר אתקדם בהתקרבות לאור הגדול.

נ.ב. את הכתבה הכנסתי על פי בקשתו של יוסי לפרסם את הסיפור שלי, להדליק את הצעירים להיות גם שלוחים - שליחים (לא זוכר איך אומרים את זה.. )
להתראות חבדניקים ושתדעו לכם שאם לא הרבי שלכם, אני הייתי נשאר בזבל.

בית חב"ד גם בקודאי קאנאל לפני כחודש ימים נחנך בית חב"ד העשירי בהודו בעיירה קודאי קאנאל במדינת טאמיל נאדו אשר בדרום הודו . המקום נפתח ע"י תלמידי ישיבת חב"ד שלום בער קרומבי וישראל בוכבינדר

נר חנוכה תחת אבטחה כבדה למרות כל ההתראות נשארו כמה עשרות יהודים באנג´ונה שבגואה- עבורם נשארו גם השליחים וחגגו עימם את הדלקת הנר הראשון.

אורח כבוד בהדלקת הנר בדלהי מר דוד דניאלי, שגריר ישראל בהודו, יהיה אורח הכבוד בהדלקת הנרות בנר רביעי של חנוכה בבית חב"ד בדלהי בירת הודו

חנוכה בהודו חוגגים חנוכה בהודו? בתי חב"ד בהודו מזמינים את כל המטיילים היהודים לחגוג איתם את החג בכל ערב וערב בהדלקת הנרות ובכיבוד המסורתי של מאכלי חנוכה. אפילו משחקי סביבון מחכים לכם! בתמונה (הקלק על הכותרת לצפיה) : יגאלי, השליח הקטן של פונה, מחכה לכם על חנוכית הענק שהקים עם אחיו.