הקב"ה רוצה שנצעק: אליך קיווינו כל היום!
משה שאל: למה הריעות לעם הזה למה זה שלחתני?!
והקב"ה ענה לו: "וארא אל האבות" ....
- הם לא שאלו למה.
מסביר הרבי:
יש מצב של אמונה נטו. המצב של האבות.
אבל משה רבינו, 'שכל דקדושה', הוא צריך לשאול, לתבוע, לצעוק: למה?????????
ויהודי יכול וצריך להיות נושא הפכים: לצעוק "למה הריעותה" ולהמשיך להאמין באמונה שלימה....
גבריאל ורבקי הי"ד
נהרגו על קידוש ה' בבית חב"ד בבומבי
השליחים מבומבי הי"ד- חלק 1
השליחים מבומבי הי"ד - חלק 2
YNETמירה שארף ובעלה שמוליק, הורים לשלושה, ניהלו את בית חב"ד בדלהי שבהודו. "הם באו לכאן להפוגה בין העונות, שכרו דירה כיוון שהם רוב הזמן שם", סיפרו חבריו של שמוליק. בני הזוג תכננו להשתתף באזכרה במלאות ארבע שנים לפיגוע במומבאי, ,אבל הבוקר (יום ה') נהרגה מירה, בת 25, מפגיעת הרקטה בקריית מלאכי. ( | ![]() |
בקשת ממני לכתוב לך על דבר אחד שמאפיין את מירה.
יהודי, חסיד, שליח אמור לתת מעצמו. מירה נתנה את עצמה.
שמוליק היה שליח בדלהי בתור בחור ישיבה. כולנו ידענו, שחד משמעית הוא הולך להמשיך שם גם- וביתר עוז - אחרי שיתחתן. אבל מי תסכים לבוא איתו למקום כזה?
קשה לי לתאר את המקום כי המילה שעולה היא רק מילת הסלנג הישראלי "ג'יפה" שכולל בלגן ולכלוך ומיאוס והכל ביחד. מי תסכים לעשות "לכתך אחרי" כזה?
ואז שמענו, בשמחה, ששמוליק 'נהיה חתן'. רק נסע לארץ ובתוך ימים ספורים נהיה חתן. כולנו התפעלנו. איזה מעבר היא צריכה לעשות מהלימודים השקטים והצנועים בבית יעקב בעיר הקודש ירושלים אל "המיין באזאר" המפורסם, מרכז ה....
ככלה צעירה היא הגיעה למיין באזאר (אחרי כ3 חודשים מהחתונה). לא לדירה או אפילו דירונת , קן אוהבים מטופח, כמו שכל כלה צעירה חולמת עליו. עם התלבטות של איזה מפה לפרוש ואיפה למקם את האגרטל מהחתונה ובמה לפנק את בעלה בארוחת ערב. היא הגיעה לחדר קטן עלוב בגסט האוז, ומטבח משותף בבית חב"ד.
אשה צעירה בחודשים הראשונים לחיי הנישואין שלה!
לשבת לאכול ארוחה קטנה עם הבעל, ככה למרוח בפרטיות פרוסת לחם בחמאה או מרק חם שהכינה. מצב הכי אלמנטרי , הכי בסיסי שיש לכל זוג צעיר. אבל לא לה. חוץ מהחדר העלוב , אין לה סלון או מטבח או מקום אחר לשבת בו ביחד בפרטיות, בשקט עם בעלה הצעיר...
אחרי כמה חודשים, הזמנתי אותם לפונה לנוח קצת.
ושוחחנו.
ושמעתי...
למשל.
מישהו הביא להם מטיסה, ממחלקת עסקים, איזה מטעם כמו לקס מעושן או חפיסת שוקולד, משהו טוב. היא שמה במקרר. לסדר לה ולבעלה איזה דקה פרטית של ארוחת פינוק קטנה בגיהנום של המיין באזאר.
אבל המבקרים הישראלים הרי פתחו חופשי את המקרר, ככה, בפשטות.
והדג נעלם, גם השוקולד.
כי כולם ידעו שהבית חב"ד שייך לכולם וגם המקרר שייך לכולם וגם שמוליק וגם היא...
מי מכם חשב פעם עליה?
איך ילדונת בת 22 שרק נישאה, ואין לה טיפת פרטיות, טיפת פינוק, סנטימטר של מקום לעצמה ולבעלה...
זאת היתה מירה שלנו....
אפשר להזכר בנשים צדקניות לאורך כל הדורות...
אפשר להזכר ברחל, שמסרה את עצמה, את סימניה לאחותה- ובזכות המסירות, קולה נשמע ברמה "ושבו בנים לגבולם".
אפשר להזכר ברות, שעזבה את בית מפואר של מלכות במסע עצוב לארץ לא נודעת, בה היא נאלצת ללקט שיבולים להשביע את נפשה- ובסופו של ענין היא אמה של מלכות...
אפשר לזכור את הרבנית דבורה לאה, שמסרה את נפשה ובזכותה קיים אילן החסידות...
והרבנית חנה והכתבים...
אבל רבונו של עולם, דייי...
אם הרבי אמר, שזה שהגאולה עדיין לא באה, הוא "דבר שאינו מובן כלל וכלל",
אם הרבי מלך המשיח אמר ככה,
אז אנחנו בטח ובטח לא אמורים בכלל לחשוב ולהבין.
אנחנו לא אמורים להבין.
אבל אנחנו רוצים לראות את מירה.
אנחנו רוצים אותה כאן עם שמוליק השליח והילדים המתוקים.
והרבי אמר, שמותר לנו לצעוק ולתבוע כמו משה: למ-ה? למה ה- רי-עות לעם הזה??
מותר לנו להתמרמר כמו מרים – ולצעוק: עד מתי????
רבי!
רוצים להגיע כבר לרגע של "ותקח מרים את התוף" ועימה בראש תפזז מירה,
וכולנו, וכל הנשים- אחריה...
"אודך השם כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני",
צלילי תוף , חיוכים, חיבוקים,
ואיזה ריקודים יהיו!!!!
רוחלה, פונה.
דבורה לאה, השליחה צעירה
נפטרה על משמרתה בהאמפי
גאולה שלנו
בתי חב"ד ממשיכים בפעילות
ומחכים לגאולה....